מותר לפטר עובד בגלל סטטוס בפייסבוק?
הסטטוס שגרם לפיטוריי: רגע לאחר פיטוריה של עובדת פלאפון בעקבות פרסום סטטוס שתמך במחבל פאדי עלון, בדקנו מה אומרים בתי המשפט בנושא. מומחה לדיני עבודה: בית הדין יתיר את הפיטורים רק אם יוכח כי למעסיק נגרם נזק תדמיתי בפועל בשל פרסום הדברים, אך קשה להוכיח זאת
עבודות לחרדים | 21 אוק 2015 17:06

 

עובדת חברת פלאפון פוטרה השבוע מעבודתה, לאחר שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה תמונות של המחבל פאדי עלון, בליווי הכיתובים "שהיד", ו"אהובי". אולם חרף ההתבטאויות מעוררות התרעומת – בפן המשפטי מתברר, כי עלולה להתעורר בעיה חוקית בפיטורי אותה עובדת אם הנושא יגיע לפתחו של בית המשפט.

מתי בתי המשפט עשויים לאשר את פיטוריהם של עובדים בעקבות פרסום אמירות קיצוניות ברשתות החברתיות – ומתי הם עשויים לדחות אותם? עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מסביר כי אם לא מדובר בעובדי ציבור – הזכות של עובדים לחופש ביטוי גוברת ובתי הדין נוטים לדחות פיטורים בעקבות פרסום סטטוס בפרופיל האישי.

חריג לכך הוא אם בית העסק מוכיח, כי ההתבטאות פגעה בתדמיתו באופן שהסב נזק ממשי לפעילותו. במקרים אלו בית הדין עשוי אמנם לאשר את הפיטורים – אבל לא פשוט להוכיח זאת. לדברי לפידור, בתי הדין סירבו לאשר במהלך השנים האחרונות את פיטוריהם של עובדים במגזר הפרטי, לאחר שכתבו מסרים פוגעניים ביותר בפייסבוק. "בית הדין רואה בחופש הביטוי ערך עליון ומתיר את הדבר רק אם מוכח, כי למעסיק נגרם נזק תדמיתי בפועל בשל פרסום הדברים", הוא מסביר.

 

"קשה להוכיח פגיעה עתידית של התבטאות בפייסבוק בתדמית בית עסק", הוא מוסיף. "גם אם המעסיק יראה עשרות תלונות של לקוחות המאיימים לנטוש את החברה אם העובד לא יפוטר – בית הדין ייבחן את העניין בהתאם למידת הנזק שייגרם בשל עזיבת הלקוחות. אם מדובר על חברה עם מאות אלפי לקוחות, ייתכן מאוד כי בית המשפט לא יימצא שעזיבתם והנזק שייגרם בשל כך, גוברים על זכותו של העובד להביע את דעתו".
השוואה בין יהודים בשואה לפלסטינים – עילה לפיטורין?

 

לפידור מדגים מקרה שבו בית הדין ביטל את פיטוריה של עובדת, שפרסמה במהלך מבצע צוק איתן סטטוס שהשווה יהודים בשואה לפלסטינים. העובדת, טכנאית דימות, שיתפה בעמוד הפייסבוק שלה קישור לאתר אינטרנט עם תמונות של יהודים בתקופת השואה לצד תמונות של פלסטינים, תחת הכותרת: "Similarities between Jewish Holocaust and Palestinian Genocide (photos".

המעסיקה של העובדת שמעה על הסטטוס וערכה לה שימוע. "העובדת התנצלה על העניין, אולם המעסיקה הבהירה כי התנצלותה אינה מתקבלת והודיעה לה על פיטוריה", הוא מספר. "העובדת פנתה לבין הדין בבקשה שימנע את פיטוריה והוא הורה למעסיקה להשיב אותה לתפקידה".
באילו מקרים מותר לפטר עובד בעקבות סטטוס בפייסבוק?

 

בפסק הדין נכתב, כי "בין אם נמנה על המגזר הציבורי, על המגזר הפרטי, או בהיותו גוף "דו מהותי", מחויב להעסיק את העובד ולהימנע מלהפלותו, גם אם השקפת עולמו של העובד אינה מקובלת עליו, פוגעת בו או אף מעליבה אותו. זאת, כאמור, לנוכח מעמדם ומשמעותם של עקרון השוויון ואיסור האפליה, המשקפים את העקרונות שבחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו".
עוד הוסיף בית הדין, כי "בדרך כלל, אין להגביל ביטוי פוליטי אך בשל פגיעתו ברגשות. הגבלה כזאת עלולה לפגוע באושיות הדמוקרטיה. מכאן הפסיקה, שבה ניתנה הגנה מלאה לביטויים פוליטיים המבקרים את הממשלה בלשון עולבת וגסה או לביטוי פוליטי גזעני הפוגע ברגשות הציבור".
פוטר לאחר שכתב שהמנהל שקרן – והושב לעבודה

 

לפידור מדגים מקרה אחר, שהסתיים אף הוא בביטולים של פיטורי עובד. "מנהל מחלקת החינוך והרווחה במועצה אזורית התמודד בבחירות לרשות המועצה וניסה לתפוס את מקומו של מנהלו הישיר, ראש המועצה", מספר לפידור. "קודם להכרזתו על התמודדותו הוא יצא לחופשה ללא תשלום, ולאחר שהפסיד בבחירות ביקש לשוב לעבודתו אך סורב".
"ראש המועצה טען כי במסגרת הקמפיין נגדו, הועלו בפייסבוק השמצות והתבטאויות מביכות כגון שראש המועצה שקרן וכי עשה במועצה פעולות שנועדו לקדם את אשתו ולקדם את עצמו", הוא מוסיף. "בית הדין לעבודה בירושלים הורה על השבתו לעבודה וקבע כי איסור על חזרתו בנסיבות אלו הינו פסול, בעיקר כשמדובר בתקופת בחירות". בפסק הדין צוין, כי ככל שיהיו הדברים חמורים – הם אינם חורגים באופן קיצוני מהמקובל במקומותינו בעת בחירות.
עובדי ציבור? התנהגו באופן הולם

 

בשונה מעובדים במגזר הפרטי – עובדי מוסדות ציבוריים מסתכנים הרבה יותר בעת פרסום סטטוסים מעוררי מחלוקת ברשתות החברתיות. "על עובדי ציבור חלות מגבלות על חופש הביטוי שאינן חלות על עובדי המגזר הפרטי". מסביר לפידור. "על עובדי ציבור חל חוק שירות המדינה, לרבות הוראות תקנות שירות המדינה. אלו קובעות בין היתר, כי אם עובד התנהג באופן שאינו הולם את תפקידו כעובד מדינה או באופן שפגע בתדמית המדינה – ניתן לפתוח בהליך משמעתי ולהביא לפיטוריו".
כך למשל, בית הדין לעבודה בתל אביב דחה את בקשתה של פסיכולוגית, לבטל את פיטוריה מעיריית לוד, בעקבות התבטאויות שמחה שהשמיעה על הרג חיילי גולני במהלך מבצע צוק איתן. העובדת, שהועסקה כפסיכולוגית חינוכית בעירייה, פרסמה תגובה בדף הפייסבוק של חדשות ערוץ 10 בפייסבוק בה נכתב כי היא שמחתה על נפילתם של 13 חיילי צה"ל בקרב בשכונת סג'עיה וציינה כי היא מייחלת למותם של חיילים נוספים.
ביום למחרת היא זומנה לשימוע בלשכת מנכ"ל העירייה, שבסופו הוחלט על סיום העסקתה לאלתר. העובדת פנתה לבית הדין שיורה על השבתה לעבודה הוא דחה את בקשתה. בפסק הדין צוין כי "ההחלטה לפטר את המבקשת, לאור התבטאותה החריפה, בשים לב לאופי תפקידה כפסיכולוגית המטפלת בילדים, בני נוער ומשפחות תושבי העיר, ולאור המשבר שנוצר ביחסי האמון בין הצדדים, היא פעולה אפשרית וסבירה, ומצויה במתחם הזכות הניהולית של העירייה".
"במסגרת פסק הדין נכתב כי התובעת בהבעת השמחה לנפילתם של 13 מחיילי צה"ל, בקרב שנוהל לשם הגנת אזרחי מדינת ישראל בני כל הדתות והביעה לכאורה זלזול בערכים חינוכיים", אומר לפידור. "דברי השופטים, עובד ציבור שתפקידו המהותי הוא חינוכי פסיכולוגי, הציפייה ממנו היא לאיפוק ריסון ודוגמא כלפי כל מי שנזקק לשרותיו. הבעת השמחה בנפול חיילי צה"ל, ואיחולים לנפילת חיילים נוספים, היא פעולה שסליחת המעביד היא קשה".

מאמרים שאולי יעניינו אותך

0 תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[fbcomments]