מחפשים מנהלי עבודה בענף הבנייה, רק תבואו.
שכר התחלתי גבוה של כ–12 אלף שקל בחודש, שיכול לטפס עם השנים והניסיון עד ל–25 אלף שקל, אמור היה למשוך רבים לענף הבנייה, המשווע למנהלי עבודה ■ אבל מחסור בבתי ספר ייעודיים להכשרת עובדים, לצד העובדה שמדובר בעבודה מפרכת, מרחיקים רבים מהתחום
עבודות לחרדים | 30 דצמ 2014 00:35

 

מוטי לוזון עבד כפועל בניין עוד בהיותו נער, בחופשות מבית הספר. הוא נהג להסתובב עם פטיש ביד, עבד כטפסן באתרי בנייה, ונהנה מכל רגע – למרות השכר הדל שקיבל. ב–89' פנה ללשכת התעסוקה בבאר שבע וביקש למצוא עבודה קבועה. חיים פייגלין, בעליה של חברת הנדל"ן צמח המרמן, פנה באותה תקופה ללשכה כשחיפש פועלים לעבודות "רטובות", (טפסנות, רצפות, ברזלנות), וקלט את לוזון לעבודה.

 

כעבור שנה פנה לוזון ללימודי מדעי המדינה באוניברסיטה. לאחר סיום הלימודים הוא חזר לעבוד אצל פייגלין, הפעם כמנהל עבודה. כיום לוזון הוא אחד מבכירי החברה, ומשמש סמנכ"ל התפעול שלה. לוזון הוא דוגמה לקריירה מרשימה של מי שהחל כפועל בניין, והגיע לתפקיד בכיר, אך זו דוגמה נדירה. בפועל, חסרה היום שכבה שלמה של מנהלי ביניים בענף הבנייה. לטענת התאחדות בוני הארץ, המאגדת את הקבלנים, חסרים 3,500–5,000 מנהלי עבודה באתרי בנייה בישראל.

 

הסיבה פשוטה: רוב הפועלים אינם ישראלים, ולכן עוזבים לפני הקידום. אלה שנשארים מתקשים ללמוד את המקצוע באין מקומות לימוד מוסדרים.

רוני בריק, בעלי חברת הבנייה בריק וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ, אומר שהתחום של מנהלי עבודה "נכבש" בחלקו בראשית שנות ה–90 על ידי עולים חדשים ממדינות בריה"מ. "האנשים האלה התבגרו, וכעת הם פורשים לגמלאות – ואין מי שימלא את מקומם".

לדבריו, יש קושי בהכשרה של מנהלי עבודה חדשים באתרי הבנייה, מכיוון שמספר בתי הספר שמכשירים את בוגריהם לתחום זה הצטמצם מאוד במהלך השנים. "אנחנו מקיימים קורסי הכשרה באורט סינגאלובסקי ובמכללת רופין, באמצעות הקרן לענף הבנייה המשותפת להתאחדות בוני הארץ ולהסתדרות, אבל זה מעט מדי. הצענו למשרד הכלכלה להוריד את רף הכניסה למקצוע מנהלי העבודה, שהוא גבוה מדי כיום, על ידי כך שיקוצר בשנתיים משך ההליך הדרוש כדי להפוך למנהל עבודה. הצענו גם למשרד הכלכלה לקיים במכללות מסלול לימודים ייעודי של הנדסאי מנהל עבודה, אך כל הרעיונות האלה עדיין לא עברו את המחסום של משרד הכלכלה, ואנחנו נשארנו תקועים עם המחסור במנהלי עבודה".

 

לדברי פייגלין, בשנים האחרונות נבנות 40 אלף דירות בשנה, לעומת 30 אלף בלבד בעשור הקודם, וקיים מחסור של כ–100 אלף דירות. "מגמה זאת לא רק מאיצה את עליות המחירים, אלא יוצרת מחסור במנהלי עבודה, וגם למנופאים ולפועלים בעבודות רטובות", הוא אומר.

"הנפגעים הם רוכשי הדירות. יותר ויותר קבלנים נאלצים לשלם פיצויים לרוכשים שלא קיבלו את דירותיהם בזמן", אומר בריק.

 

בעיית ההכשרה ופרישת העולים שעבדו בענף בעבר מצטרפות לעובדה שמדובר בעבודה פיסית לא פשוטה. "מנהל עבודה באתר בנייה חייב להיות על הרגליים יום שלם", אומר שי פאוזנר, סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ. "מנהל העבודה נמצא בחוץ, ללא קשר למזג האוויר. עליו לטפס ולרדת כמה פעמים ביום במעלה המדרגות של הבניין – הרי בשלבי הבנייה אין במקום מעלית – להתרוצץ במתחם הבנייה,לתאם את בואו של קבלן החשמל, הביוב והמעליות ולוודא שאין תקלה, קלה כחמורה. זה לא פשוט", הוא מציין.

 

מנהל עבודה, שליחו של הקבלן המבצע, אכן עובד קשה. הוא מוודא את הגעתם של העובדים לאתר, קובע את סדרי העבודה ועוקב אחריה, מוודא את הגעתם של חומרי הגלם הנדרש וכן שנעשה שימוש בחומרי הבנייה הנכונים. הוא אחראי גם על הבטיחות של הפועלים, במצב שבו ענף הבנייה נמצא במקום הראשון והמפוקפק בטבלת תאונות העבודה מבין ענפי המשק. אם מתרחשת תאונה ופועל באתר נפגע – מנהל העבודה הוא הראשון להיחקר. כשמנהל העבודה לא מגיע לאתר מסיבה כלשהי, נועלים את האתר והעבודה מושבתת.

 

למרות חשיבותו של התפקיד – בלעדיו אי־אפשר להתחיל פרויקט בנייה – המשכורת טובות למדי, אך לא מרקיעות שחקים יחסית למאמץ הפיסי הנדרש. שכר חודשי ברוטו של מנהל עבודה מתחיל הוא 11–12 אלף שקל.

"קבלנים מוכנים להציע למנהלי עבודה כמעט כל שכר, אבל הם לא מגיעים", טוען בריק.

 

לדבריו, מנהל עבודה עם ותק של כחמש שנים משתכר 11–12 אלף שקל (ברוטו) בחודש, ויש לו רכב וסלולרי צמודים בתוספת תנאים סוציאליים. הוותיקים, שכבר מועסקים בתחום שש שנים ויותר, מרוויחים 20–25 אלף שקל, ומנהל עבודה בפרויקט גדול יגיע ל–28–30 אלף שקל.

"למנהל עבודה יש לאן להתקדם, אם הוא טוב: הוא יכול לעבור לנהל את העבודה עבור קבלן גדול יותר, כזה שבונה שכונה שלמה", אומר בריק.

 

מסלול הכשרה
 ארוך ומורכב

 

שלוש דרכים מובילות לתפקיד מנהל עבודה בענף הבנייה: הראשונה היא להתחיל כפועל בניין ולעסוק במסגרת זו באחת המלאכות ה"רטובות" – טפסן, טייח, רצף או ברזלן. על הפועל להשתתף בשלושה קורסים במשך חמש שנים, ולאחריהם הוא ייקרא "טפסן 5".

 

לאחר מכן עליו להשתתף בקורס למנהלי עבודה שנמשך כעשרה חודשים. לדברי פאוזנר, לנוכח המחסור במנהלי עבודה והעיכובים הגדלים והולכים בהשלמת דירות ברחבי הארץ, ההתאחדות מנסה להגיע להסכמה עם משרד הכלכלה על קיצור התהליך כולו, כך שהעובד ישלים את שלושת הקורסים בתוך שלוש שנים ולא בתוך 
חמש שנים.

 

הדרך השנייה להפוך למנהל עבודה היא ללמוד הנדסה אזרחית או הנדסת בניין, המאפשר לקבל את התפקיד באופן אוטומטי, אלא שמעטים מהמהנדסים פונים לתפקיד.

"מי שלמד לתואר מהנדס בניין או מהנדס אזרחי, לא יילך להיות מנהל עבודה. הוא יעדיף לעבוד בתכנון של בניין או בתחום הפיקוח על הבנייה", אומר פאוזנר.

 

הדרך השלישית היא ללמוד לתואר הנדסאי בניין במסלול שבפיקוח משרד הכלכלה. הלימודים נמשכים שנתיים או שלוש שנים בשעות הערב, ועל הבוגרים לעסוק שנתיים בתפקיד של עוזר למנהל העבודה, בסגנון מתמחה במשרד עריכת דין, ולעבור בחינה בעל פה בתחום הבטיחות בעבודה. גם בקרב הבוגרים של לימודי הנדסאי בניין, אין להיטות לעבוד כמנהלי עבודה. הם מעדיפים לעבוד כמתכנני מבנים או כמנהלי פרויקטים בחברות בנייה.

מאמרים שאולי יעניינו אותך

0 תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[fbcomments]