העובדים בהייטק מרוויחים יותר
המשבר של 2008–2009 כבר נשכח, ובהיי-טק של 2014 חזרו הימים היפים: הביטחון התעסוקתי עלה, הפיטורים פחתו, משך חיפוש העבודה הצטמצם, ויותר עובדים בוחרים לעזוב לטובת משרות משתלמות יותר
עבודות לחרדים | 30 דצמ 2014 17:19

 

2014 היתה שנה טובה להיי־טק הישראלי. השנה לא היה אקזיט עצום שטילטל את התעשייה כמו עסקת ווייז לפני שנה, אך למרות מבצע צוק איתן, ההשקעות המשיכו לזרום לסטארט־אפים וגם הושלמו כמה רכישות משמעותיות בהיקף של מאות מיליוני דולרים כל אחת.

 

במידה רבה, זו היתה שנת בגרות לתעשייה. ב–2014 הושלם מספר חסר תקדים של סבבי גיוס פרטיים גדולים – עשרות מיליוני דולרים האחד – של חברות הצומחות ומייצרות עסקים משמעותיים ומקומות עבודה, ולא נמכרות בעודן צעירות". בנוסף, בהמשך ל–2013, נרשמו חברות ישראליות נוספות למסחר בבורסות וול סטריט.

 

בתעשייה שכולה פונה לשוק הגלובלי ומושפעת מדימוי ישראל, אין זה מובן מאליו שלא רק שהתעשייה לא נעצרה בשנה כזאת, אלא המשיכה להתעצם. בחברות המחקר ובפירמות רואי החשבון עוד סופרים את הדולרים לקראת פרסום סיכומי השנה, ובדומה ל–2013, גם 2014 צפויה להיכנס לספרי ההיסטוריה כשנת שיא בהיי־טק הישראלי.

 

מספר המשרות בהיי־טק עלה ב–2014 ב–3.2%, לעומת 1.5% ב–2013 – כך לפי סקר שערכה חברת אתוסיה להשמה בהיי־טק וביוטק. 13% מהגיוסים בתעשייה היו לתפקידים חדשים, ולא להחלפת עובדים שעזבו את תפקידם. בסקר השתתפו 185 חברות גדולות ובינוניות וסטארט־אפים, המעסיקים יחד יותר מ–110 אלף עובדים.

 

משוועים למפתחי מובייל ואינטרנט

 

הטרנדים הטכנולוגיים העולמיים מכתיבים את הביקוש לעובדים גם בישראל. מקצועות הפיתוח, ובפרט פיתוח תוכנה, מובייל ואינטרנט הובילו השנה את העליות בביקושים ובשכר. המקצועות המבוקשים לגיוסי עובדים בתחום הפיתוח היו מהנדסי תוכנה, אנשי בדיקות (QA), מומחי ביג דאטה, DevOps, מהנדסי חומרה, מנהלי פרויקטים, מהנדסי מכונות ומהנדסי מערכת. באתוסיה מציינים כי הביקוש הגבוה מתרכז במפתחים עם שנתיים עד שש שנות ניסיון.

 

לפי אתוסיה, הביקוש (הגידול במספר המשרות לעומת 2013) למפתחי מובייל צמח ב–22%, והביקוש למפתחי אינטרנט גדל ב–20%. בהתאם, גם השכר של עובדים אלה עלה בקצב גבוה יחסית: שכר מפתחי מובייל ואינטרנט עלה ב–7%, וזה של מפתחי תוכנה ב–6.5%. לפי נתוני אתוסיה, שכרו של מפתח מובייל מתחיל 12–16 אלף שקל בחודש, ואילו ראש צוות משתכר 28–32 אלף שקל. מפתח רובי, אחת משפות הפיתוח המבוקשת ביותר בתעשייה, עם ותק של שנה־שנתיים ישתכר 16–21 אלף שקל, ומפתח מנוסה בתחום יקבל 28–30 אלף שקל.

 

עוזבים למשרות משתלמות יותר

 

המצב החיובי בהיי־טק משרה על העובדים ביטחון. הם לא נדבקים לכיסא, ומחפשים אלטרנטיבות תעסוקה טובות יותר בחוץ. מנכ"ל אתוסיה, אייל סולומון, אומר: "זיהינו עלייה בקצב החלפת מקומות העבודה, והבחנו בעלייה חדה בשיעורי העזיבה מרצון, לצד נכונות מפתיעה של עובדים להסתכן במעבר מחברות מבוססות לחברות בשלבי חיים ראשוניים".

 

9.8% מהעובדים עברו מרצונם לתפקיד אחר – שיעור גבוה יחסית שמצביע על הביטחון התעסוקתי ועל מצבה השפיר של התעשייה. בשנים משבריות, כמו 2008–2009, כ–2.5% בלבד עזבו מרצון.

 

כאמור, 13% מגיוסי העובדים היו לתפקידים חדשים – השיעור הגבוה ביותר בשנים האחרונות. מנגד, שיעור המפוטרים ירד השנה במקצת ל–2.5% מכלל העובדים, לעומת 3% ב–2013. "היקף הפיטורים היה נמוך לעומת השנה שעברה, אך בניגוד לשנים קודמות, כל ירידה במכירות או בערך המניה גרמה לחברות להגיב בפיטורים באופן חד ומהיר", אומר סולומון.

 

יש שני פרמטרים נוספים המצביעים על שוק עבודה דינמי הצמא לעובדים. מצד המעסיקים, זהו משך הזמן הנדרש לאיוש משרה, שב–2014 היה ארבעה שבועות וחצי, קצר יחסית בהשוואה רב־שנתית, אם כי לאורך השנים פרק הזמן הממוצע מתקצר. באתוסיה מסבירים שהדבר מצביע על כך שהמשרות מאוישות במהירות, ללא התלבטות רבה מצד המעסיק.

 

מצד העובדים, לעומת זאת, התקצר משך חיפוש העבודה. באתוסיה מדגישים כי נתון זה נכון לכל קבוצות הגיל ולכל דרגי העובדים, כלומר למנהלים ולעובדים זוטרים. בכמה מקבוצות הגיל התקצר חיפוש העבודה באופן דרמטי: בגילים 31–34 הוא התקצר משבעה שבועות וחצי בממוצע ב–2013 לארבעה שבועות וחצי בלבד השנה.

גם עובדים סביב גיל 40, שנתפש כבעייתי למציאת עבודה בהיי־טק, חיפשו השנה עבודה במשך זמן קצר יותר. חיפוש ממוצע בגילים 39–42 התקצר מ–17 שבועות ב–2013 ל–11 שבועות השנה.

 

המנהלים אופטימיים לקראת 2015

 

כבר עתה ניתן להצביע על שני גורמים לפחות שישפיעו על המשק הישראלי בשנה הקרובה. הראשון הוא הבחירות. לממשלה יש השפעה מועטה על הביקוש לעובדי היי־טק ועל שכרם, וגם חברות גדולות שנהנות מהטבות ממשלתיות בשכר העובדים, למשל באזורי פיתוח, אינן צפויות להיות מושפעות מהבחירות. אפילו מבצע צוק איתן, ששיתק את המשק ומנע כניסת אורחים מחו"ל, לא עצר את העסקות במגזר.

 

האירוע השני, והמשמעותי להיי־טק, הוא הפיחות בשקל. העסקות של חברות ההיי־טק נעשות במט"ח, מאחר שהן מייצאות. מרכזי הפיתוח, שאינם מוכרים או מגייסים הון, פועלים גם הם לפי תקציב דולרי המוכתב ממטות החברות. לכן, למרות העלייה המתמשכת בשכר שמשולם בשקלים, העלויות שלו לפי שעה פוחתות. יהיה מעניין לראות כיצד מגמה זו תשפיע על החברות בשנה הקרובה.

 

בנוסף, ההיי־טק חשוף למתרחש בעולם. כך, למשל, מצב הכלכלה הרוסית עשוי להשפיע על ההשקעות בישראל, ובשנתיים האחרונות הן כבר התחילו לזרום מהמדינה לכיוון ישראל.

 

"מנהלים רבים מביעים ביטחון ואופטימיות בהמשך המגמה החיובית ב–2015", מסכם סולומון. "הביטחון מבוסס כנראה על הביצועים של 2014, למרות חוסר היציבות השלטונית והאזורית. רוב המנהלים מאמינים שהון זר ימשיך לזרום לתעשיות עתירות הידע ב–2015, בשיעור דומה לזה שהיה השנה".

מאמרים שאולי יעניינו אותך

0 תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[fbcomments]