"הרעת תנאים" כל הפרטים שכדאי שתדעו
מה תחשב כ"הרעת תנאים" לצורך התפטרות וזכאות לפיצויי פיטורין?
עבודות לחרדים | 27 מאי 2018 08:26

קרדיט צילום אילוסטרציה: PHOTO BY TOMER NEUBERG / FLASH90

יגאל, איש שיווק ומכירות הועסק במשך מס' שנים ע"י חברה העוסקת בשיווק והפצה סיטונאית של תכשירים לשיער ומוצרי קוסמטיקה.

בהתאם להסכם העבודה, שכרו של יגאל נקבע על בסיס אחוזים מהמוצרים אותם יצליח לשווק לקמעוניים.

מדי יום היה יגאל מכתת רגליו בין חנויות שונות ברחבי הארץ ומשווק את מגוון המוצרים של החברה, מוצרים שנרכשו ע"י החנויות במחירים סיטונאיים קבועים.

עם ביצוע המכירה, ובהתאם להסכם העבודה שבין יגאל לחברה, היה מקבל יגאל את שכרו על בסיס אחוזים מהמכירות שביצע בפועל.

לאחר מס' שנים במהלכם יגאל פעל רבות עבור החברה והצלחתה, החליטה החברה כמהלך אסטרטגי להוריד את מחירי המוצרים ששיווקה לקמעוניים, בין היתר בשל רצונה להרחיב את קהל לקוחותיה ולהתאים עצמה למחירי השוק הסיטונאיים.

מטבע הדברים, היות ושכרו של יגאל היה נגזר ממחיר המוצרים ששיווק, לאור השינוי במחירי המוצרים ע"י החברה פחת שכרו של יגאל באחוזים ניכרים.

לאחר מס' חודשים במהלכם המשיך יגאל לעבוד בחברה למרות הפחתת שכרו, הודיע יגאל למנהלי החברה על התפטרותו מהחברה זאת בשל הרעת תנאי עבודתו אשר באה לידי ביטוי בהורדת מחירי המוצרים אותם שיווק – דבר שהשפיע ישירות על שכרו החודשי.

מיד לאחר מתן הודעתו של יגאל על התפטרותו, עזב יגאל את מקום עבודתו ולא שב אליה.

כעבור מס' חודשים הגיש יגאל את תביעתו לבית הדין האזורי לעבודה, בה טען, בין היתר, כי זכאי לקבלת פיצויי פיטורין בשל התפטרותו מעבודתו בחברה, שכן התפטרותו נעשתה בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה ("התפטרות בדין מפוטר" בהתאם לסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963).

בכתב ההגנה לתביעתו של יגאל טענה החברה כי אין בהפחתת מחירי המוצרים שייצרה משום הרעת תנאי העבודה, שכן מחירי המוצרים השתנו מעת לעת בהתאם לפרמטרים שונים ומגוונים ובהתאם לרחשי השוק. עוד טענה החברה כי התפטרותו המידית של יגאל ללא מתן הודעה על כוונתו להתפטר ומתן הזדמנות נאותה לתקן את ההרעה, מעקרת את זכותו לקבלת פיצויי פיטורין. טענה נוספת שהועלתה ע"י החברה התייחסה לעובדה, לטעמה, שהתפטרותו של יגאל לא נעשתה בשל הרעת תנאי עבודתו כי אם בשל חשדות שהועלו נגדו ע"י החברה דבר מעילה כספית וכהקדמת "תרופה למכה".

בית הדין האזורי לעבודה בחן את טענות הצדדים וקבע כי על עובד הטוען כי זכאי לקבלת פיצויי פיטורין בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה לעמוד בשלושת התנאים הבאים:

  • א. עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה";
  • ב. עליו להוכיח קשר סיבתי שבין התפטרותו לבין הרעת תנאי העבודה. היינו – כי התפטר בשל אותה הרעה ולא מטעם אחר;
  • ג. עליו להוכיח כי מסר התראה למעביד על כוונתו להתפטר ונתן הזדמנות נאותה לתקן את ההרעה;

בתנאים אלו, קבע בית הדין, כי יגאל לא עמד ודחה את תביעתו לקבלת פיצויי פיטורין בשל טענות להרעה מוחשית בתנאי העבודה.

ביחס לתנאי הראשון קבע בית הדין כי הפחתת השתכרותו של יגאל נבעה מסיבות עסקיות, טבעיות ומתמשכות, של הגברת התחרות וממילא "צמצום רווחי התיווך" שהביאו לכך שהפער בין עלות המוצר לחברה לבין המחיר ששולם על ידי הצרכן הלך והצטמצם. בסוג עבודה כזו קבע בית הדין כי קשה לקבוע כי כל ירידה בשכר תיחשב להרעה מוחשית בתנאי העבודה המצדיקה התפטרות בדין מפוטר.

ביחס לתנאי השני קבע בית הדין כי התפטרותו של יגאל מעבודתו בחברה לא נבעה בשל הרעת תנאי עבודתו אלא מפאת טעמים אחרים שאינם קשורים לשכר העבודה שהופחת. אינדיקציה לכך מצא בית הדין בעובדה כי התפטרותו באה לעולם לאחר מס' חודשים בהם לטענת יגאל חלה הרעה בתנאי העבודה, והעובדה כי במשך כל אותם החודשים לא טען דבר וחצי דבר בנוגע להרעת תנאיו מלמדת כי הסיבה שבעטיה התפטר אחרת שונה.

ביחס לתנאי השלישי קבע בית הדין כי בהתפטרותו המידית של יגאל ללא מתן התראה לחברה והזדמנות נאותה לאפשר לה לתקן את הרעת התנאים גדע יגאל את זכותו לקבלת פיצויי פיטורין.

 

נמצאנו למדים כי לא כל הרעה בתנאי העבודה תיחשב כהרעה המזכה בפיצויי פיטורין. זאת ועוד, גם אם בפועל ישנה הרעה מוחשית בתנאי העבודה המזכה לכאורה בפיצויי פיטורין הרי שלא די לטעון זאת אלא יש להוכיח כי ההתפטרות נעשתה בשל אותה הרעה ולא מטעמים אחרים, וכן להוכיח כי המתפטר נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתיקון ההרעה.

יחד עם זאת, בנסיבות מסוימות לא תהא החובה ליתן התראה סבירה למעביד על הכוונה להתפטר בשל הרעת התנאים. כך למשל, במקרה בו מרעה המעסיק באופן שיטתי את תנאי העבודה והסיכוי שהמעסיק ישנה את דרכיו בשל ההתראה הוא מזערי, הרי שאין חובה למלא אחר התנאי השלישי אותו קבע בית הדין – החובה ליתן למעסיק התראה בדבר הכוונה להתפטר בשל ההרעה בתנאי העבודה.

 

כותב המאמר עורך הדין אלעד סוקולובר מרחוב שמגר 21 (בנין "פנינת חמד") קומה 15 בירושלים, העוסק בליטיגציה אזרחית ודיני הקניין והמקרקעין.

אין באמור לעיל כדי להוות חוות דעת משפטית, אין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ע"י עו"ד הבקיא בנושא, ואין בכך כדי להוות המלצה לעשיית פעולה משפטית או הימנעות מעשייתה.

יש לכם שאלות בנושא המאמר? רוצים להתייעץ? השאירו פרטים בטופס כאן

השם שלך (חובה)

האימייל שלך: (חובה)

נושא

ההודעה שלך

מאמרים שאולי יעניינו אותך

0 תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

תגובות בפייסבוק