יש לי כסף ומקנאים בי
פרויקט "אקשיבה" - מענה אנונימי לחרדים וחרדיות בשו"ת באמונה והפעם פנה אל "אקשיבה" חרדי שיש לו כסף והסובבים אותו מקנאים בו. מה צריך לעשות?
עבודות לחרדים | 21 ינו 2016 14:07

 

שאלה:

אני חרדי צעיר אחרי שנה בכולל הבנתי שאני לא הולך להמשיך שם,
ולכן יצאתי לעבוד. ברוך ה' היתה לי הצלחה והתחלתי להתעשר.
בגלל שהגעתי מבית עני אני כל הזמן נקרע ביני לבין עצמי מה לעשות עם הכסף.
מצד אחד אני רוצה ליהנות ממנו, עבדתי קשה ולא כתוב בתורה שאסור ליהנות מהכסף,
מצד שני אני רוצה לעזור להורים שלי שחיתנו אותי, אבל זה אומר שאני אצטרך לעזור גם להורים של אשתי שנמצאים בבור כלכלי,
ואז כל הכסף שלי יגמר
היתה תקופה שיצאתי עם אשתי ו"התפרענו" בקניות ומסעדות וטיולים,
ואז זה גרר קנאה מהסביבה, ובאו אלי אנשים ללוות כסף, ולא רציתי להלוות כי פחדתי שלא יחזירו,
ואז התחלנו להרגיש נקיפות מצפון, אז הפסקנו.
עכשיו אני לא יודע מה לעשות, אני נותן מעשרות לקרובי המשפחה,
אבל כל זכרונות הילדות שלי עולים לי על כל הדברים שהתחשקו לי,
ואני רוצה להנות מהכסף וגם לתת לילדה שלי, אבל זה גורר קנאה מהסביבה
וההתאפקות הזאת מציקה לי.

תשובה

שלום לך

תודה שאתה פונה ומשתף בלבטיך.

אתה נמצא בסיטואציה שגורמת לך ספקות ולבטים. מצד אחד, שפר עליך גורלך ומצבך הכלכלי טוב יותר משהיה בבית הוריך ובילדותך. מצד שני, השפע הכלכלי מביא עימו דילמות לא פשוטות ושאלות המעמידות אותך במקום שמה שלא תעשה ייצא איזשהו הפסד.

אם לסכם לרגע את הקושי, פועלים עליך כוחות מכמה כיוונים.

מבחוץ, המשפחה והתחושה שאתה חייב לעזור להם. החברים הרוצים הלוואה, והקנאה מהסביבה.

ומבפנים, מתוכך, החסר שגדלת איתו שאותו אתה רוצה למלא, הדאגה והאהבה לילדתך, והפחד התמידי שייגמר הכסף.

אני רוצה להצביע על נקודה מעניינת.

את זכרונות הילדות שעולים בך, והרצון לתת לילדה שלך, השארת לסוף, במשפט קצר. לא הרחבת מאד על הצורך הפנימי שלך לתת לעצמך, ולבת שלך שהיא חלק ממך. מצד שני, על המחויובויות שלך לסביבה ולהורים, החשש מקינאה, והפחד שייגמר הכסף, הרחבת יותר.

זאת נקודת מוצא טובה וחשובה. אכפת לך מאחרים, לא רק מעצמך.

מצד שני, ברצוני להעמיד לך מראה מול עצמך, ולשאול, האם אתה מרגיש שאתה נותן משקל ראוי לעצמך בתוך המערכת הזאת? האם אתה נותן מקום לצורך הפנימי שלך? לחלומות ילדותך? האם אתה מופעל בעיקר על ידי הלחצים החיצוניים והפנימיים?

ובאופן יותר עמוק, האם אתה חושב במושגים של עוני או של עושר? אסביר: עוני מתאפיין בהרבה חוסר אונים. אדם שאין לו, פועל בעיקר בהתאם לאילוצים המפעילים עליו לחץ. הוא חייב לדאוג לאוכל וצרכים בסיסיים, המינוס בבנק לוחץ, החוב ההוא מגיע תיכף, והמרדף הוא תמידי. יש תחושה שאין בעוני הרבה מרחב בחירה, לוקחים ממה שיש ועושים שמיניות להסתדר.

לעומת זאת, כיש שפע, המצב הוא שונה. יש מספיק לצרכים השוטפים, ויש מקום לבחור. הריבוי של האפשרויות מעמיד אותך במקום בו אתה צריך להחליט במה לבחור. זוהי עמדה אחרת לגמרי. כאן אתה לא שפוט של המצב הנתון אלא בעמדת החלטה בה עליך לבחור.

העניין הוא שמה שקובע כאן הוא לא הכסף שיש או אין, אלא עמדתךהפנימית.

אדגים לך את זה: אמי שתחי' תמיד היתה מספרת לנו שהוריה של אמא שלה, שהיו מהגרים בארה"ב של תחילת המאה הקודמת, היו עניים מרודים. הם ניהלו חנות קטנה שהיתה ממוקמת בחדרון קטן שהם הצליחו לשכור, כאשר החלק הקידמי שימש כחנות, והחלק האחורי כדירה קטנה בה גרה המשפחה כולה.

למרות הדוחק והצפיפות, מספרת אמי שהסבתא תמיד חזרה והדגישה "תמיד היה נקי ומצוחצח בדירה הקטנה שלנו. זה שאין לך הרבה כסף לא אומר שאתה צריך לחיות בלכלוך והזנחה!"

נפלא! רק בגלל שהמצב הכלכלי שלך אינו מזהיר, זה לא אומר שעליך לחיות בעוני!

 

אדם מחליט לעצמו איך הוא יחיה, ואיך הוא תופס את עצמו. האם המצב הסביבתי קובע, או שאני מחליט להשתמש במה שיש לי וחי מתוך בחירה, בבגרות, במודעות, ועושה את המיטב עם מה שיש לי.

 

זאת אבחנה מאד חשובה, ההבדל בין להיות נתון לחסדי המצב והסביבה, ולהיות פסיבי, לבין העמדה הפרואקטיבית, האחראית, הפועלת מתוך בחירה ובגרות.

 

אין לזה קשר לכמות הכסף שיש או אין בחשבון הבנק, זה בראש. אם אני חושב במונחים של עוני, אני פסיבי, מיואש, לא מאמין שיש סיכוי שהמצב ישתפר, וממילא אני גם לא אחראי לתוצאות בחיים שלי, זאת עניות בדעת, ויתור על השליטה בחיים ובמצב.

 

מאידך, לחשוב במונחים של עושר ושפע, זה להיות בעל הבית בעולם שלי, לבחור, להיות מודע, ולקחת אחריות על התוצאות.

כאן אני חוזר לשאלה, האם אתה מרגיש שאתה חושב במונחים של עוני או של עושר? האם אתה חש שאתה הוא הבוחר בנוגע לחייך או שאתה נתון לחסדי הסביבה, והמצב הכלכלי?

מקובל לומר שנסיון העושר קשה מנסיון העוני.

כולם אוהבים לצחוק ולומר "תן לי את נסיון העושר, אני כבר אדע להסתדר"..

זה לא כל כל פשוט, אולי היום אתה מבין את זה טוב יותר.

במובן מסויים, יותר קל להיות עני, וחסר אחריות. זה כמו להיות ילד. אין כמעט זכויות ובחירה, ואתה נתון לחסדי ההורים, אבל אנחנו מתגעגעים לזה, כי להיות ילד זה להיות חופשי מדאגות ואחריות. אולי אין לך כמעט כלום, אבל אתה חופשי ולא מוטל עליך עול החיים.

להתעשר זה להתבגר, ליטול אחריות ולבחור. זה לא קל, אבל זאת עמדה בה אתה קובע איך להתייחס לבחירות בחיים שלך.

הבט כעת על הבחירות המונחות לפתחך. הרצון לעזור להורים, לחברים, לחיות את חלומותיך, אבל לא עורר קנאה מיותרת, והכי חשוב, לתת לעצמך, לבת שלך, ולחיות עם אשתך לפי הבנתכם, וקבל החלטה מודעת, בוגרת, אחראית. קבל החלטה שהיא שלך, וממך.

אתה משתוקק למשהו מאז ילדותך. יש לך אותו. זהו החופש לבחור, העצמאות, והיכולת להחליט מתוך השפע מה אתה רוצה לעשות.

החכמה נמצאת אצלך מזמן, אתה מבין היטב את המשמעות, ויש לך לב רחב. קבל החלטה מודעת, עשירה, ולך עם הלב שלך.

מאד יפה לראות מתוך דבריך את הקשר המיוחד שיש לך עם אשתך. האופן שבו אתה אומר בלשון רבים "התפרענו" "התחלנו" "הפסקנו" מראה איך אתם חושבים וחיים יחד. ניתן לומר שבתחום הזה אתה ממש עשיר. יש לך שותפה לחיים.

בטח תמצאו יחד את הנוסח להגשים את חלומותיכם .

אתם רוצים לתת משלכם, ואתם גם נותנים. חישבו איך תוכלו להעניק ממקום של חוזק, ולא של חולשה. לא כי לא נעים לכם או כי מפעילים עליכם לחץ, אלא בגלל שאכפת לכם ואתם רוצים לעשות את הדבר הנכון.

אתם רוצים לחיות בנוחות. זאת זכותכם. מיצאו את הדרך לעשות זאת מתוך בחירה ולא מתוך חשש שייגמר או שלא יהיה .

איכפת לכם לא לגרום אי נוחות לסביבה מבחירות כלכליות שאם עושים, חפשו את האופן שגם ייתן מענה לצורכיכם וגם לא יגרום לאחרים תחושת אי נוחות.

זהו בדיוק העושר, הבגרות ושיקול הדעת. אתה עומד במקום מצויין, חייך לפניך, ויש לך שותפה נאמנה. זהו הזמן לעלות ולשבת בעמדת הנהג. אלא הם חייך, דרך צליחה!

יוסי

מאמרים שאולי יעניינו אותך

0 תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[fbcomments]