שכר המינימום מטפס: כמה תרוויחו עכשיו? מדריך
שני שינויים חשובים יוצאים היום לדרך: העלאת שכר המינימום במשק ב-350 שקל ואיסור אפליית עובדים בקבלה לעבודה על רקע מקום מגורים. כיצד מקומות העבודה צריכים להיערך ליישום החוק, מה השכר לו זכאים כעת עובדים במשרות חלקיות ומה עושים אם המעסיק לא העלה לכם את השכר? מדריך
עבודות לחרדים | 12 נוב 2015 12:32

 

שכר המינימום במשק עולה ב-350 שקל, ל-4,650 שקל – זאת במסגרת יישום הפעימה הראשונה בהסכם הקיבוצי שנחתם בין יו"ר ההסתדרות לנשיאות הארגונים העסקיים והתיקון לחוק שבוצע בינואר . במסגרת זו, השכר השעתי לא יפחת מתחת ל-25 שקל בשעה לעובד מעל גיל 18.

ההסכם, שאושר בממשלה, קובע את העלאת שכר המינימום ב-3 פעמיות – השנייה ביולי 2016 – ל-4,825 שקל, והשלישית בינואר 2017 – ל-5,000 שקל. אתמולהודיעו ההסתדרות והתאחדות התעשיינים כי סיכמו על שיפור המתווה וכי ב-1 בדצמבר 2017 תתווסף פעימה רביעית, במסגרתה יועלה השכר ל-5,300 שקל – כך שבסוף התהליך השכר יהיה גבוה ב-1,000 שקל לעומת זה שמנוהג כיום.

עו"ד יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ועו"ד עידן פפר, משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', מסבירים כי החוק הסכומים הללו רלוונטיים לעובדים בגירים מעל גיל 18. "אילו ביחס לנוער חלות תקנות הקובעות סכומים מופחתים ביחס לשכר המינימום, הקובע היקף משרה של 173 שעות חודשים ובהתאם לגיל הנער", הם מסבירים.
הם מוסיפים, כי החוק חל על כלל המעסיקים במשק, אבל בענפים ספציפיים דוגמת ענף הניקיון, השמירה והבנייה, חלים הסכמים וצווי הרחבה הקובעים שכר מינימום ענפי הגבוה משכר המינימום הקבוע בחוק שכר מינימום – ועובדים המועסקים בענפים אלו זכאים לתשלום הגבוה מבין השניים.

מהן החובות החלות על המעסיקים בעקבות שינוי החוק?

"המעסיקים מחויבים לתלות במקום עבודתם מודעה בדבר עיקרי החוק, כאשר מעסיק המעסיק פחות מ- 6 עובדים נדרש לתת את עותק ההודעה לעובד עד למועד תשלום השכר הראשון וכן במועד הראשון שלאחר עדכון שכר המינימום מעת לעת. בנוסף קובע חוק הגנת השכר כי על המעסיק לפרט בתלושי השכר של העובד את שכר המינימום לחודש ושכר המינימום לשעה".
מה השכר לו יהיו זכאים כעת עובדים במשרות חלקיות ביחס לשכר המינימום?

"עובד המועסק במשרה חלקית ומרוויח שכר מינימום, זכאי לתשלום שכר מינימום בהתאם להיקף משרתו", הם מסבירים. "כך למשל, עובד שעתי זכאי מעתה לשכר המינימום השעתי של 25 שקל בשעה, לפי שעות העבודה שביצע.

כיצד משליך החוק על עובדים המועסקים בצורה קבלנית?

דולב ופפר משיבים כי החוק קובע גם כי האחריות לתשלום שכר מינימום חלה גם על מעסיק בפועל – המעסיק עובדים באמצעות קבלן כוח אדם. הדבר נכון בין אם העובד של קבלן כוח האדם העביר לו דרשיה בנושא, ובין אם מפקח העדה דיווח שלא שולם לעובד הקבלן שכר מינימום כמפורט – והקבלן לא שילם בתוך 21 יום.

המעסיק שלי לא העלה לי את השכר בהתאם להנחיות. מה אפשר לעשות?

דולב ופפר משיבים כי הפרת הוראות החוק מהווה עילה לתביעה אזרחית בבית הדין לעבודה, שעשויה לזכות את העובד בתשלום פיצויי הלנת שכר בנוסף לתשלום שכר המינימום על פי חוק. בנוסף היא עלולה להוות עילה להטלת עיצומים בהתאם לחוק הגברת האכיפה עד לסכום של 35 אלף שקל לכל הפרה, ולהיחשב לעבירה פלילית כנגד המעסיק וכנגד מנהליו.

הם מוסיפים כי במקרים בהם מעסיק לא מסר לעובד תלושי שכר, לא פירט בתלוש השכר את ערך השכר השעתי כפי שעליו לעשות בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, או לא מסר במסגרת תביעה דוחות נוכחות של העובד – ההנחה היא כי המעסיק הפר את הוראות שכר המינימום והנטל מועבר אל המעסיק להוכיח כי לא הפר אותן.

אסור להפלות עובדים בשל מקום מגורים
שינוי משמעותי שייכנס אף הוא מחר לתוקף, הוא התוספת לעילות האפליה האסורות על פי חוק – "מקום מגורים". עו"ד קרן שליט, מומחית לדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות', מבהירה כי המשמעות היא שאסור לפרסם מודעת דרושים שתגדיר כי מבוקשים עובדים תושבי מקום מסוים בלבד ולדחות מומעדות של עובדים בהסתמך על מקום מגוריהם לבדו.

"דחיית מועמדותו של מי שמתגורר, למשל, בישוב בקצה הארץ, או בעיירת פיתוח, בשל מקום מגוריו, תהיה אפליה אסורה, בכך שהיא פוגעת בכבוד האדם של המועמד", היא מפרטת. "החשד המרכזי והראשוני הוא לסטרואטיפיזציה לפי מקום המגורים, כמו גם לאפליה על רקע דעות פוליטיות".
שליט מסבירה כי בכך, מרחיב המחוקק את ההגנה על זכויות עובדים ומועמדים לעבודה. "חוק שוויון ההזדמנויות בעבודהמנסה לנטרל השפעה של גורמים העלולים ליצור אפליה בעבודה", היא מסבירה.

"הגורמים הראשונים שהמחוקק חשב עליהם בתחילת הדרך היו גורמים מובנים מאליהם כמו מין או דת וכך גם בשל סיבות נוספות כמו הורות, נטייה מינית, השתייכות מפלגתית וכדומה
"בהמשך התרחבה ההגנה גם לגורם שהיה פחות מובן מאליו מלכתחילה – גיל, וכעת היא התרחבה גם לנושא המגורים.

חובת הודעה למועמדים אם התקבלו לעבודה
שינוי זה בעילות האפליה האסורות, מצטרף להוראה נוספת שנכנסה לאחרונה לתוקף ומטילה על המעסיק למסור למועמד לעבודה הודעה בכתב לגבי התקדמות הליכי המיון לעבודה ועל אי קבלתו לעבודה.
על פי התיקון, על המעסיק למסור הודעה למועמד על התקדמות תהליכי המיון לפחות אחת לחודשיים מיום בו החל להשתתף בהם. הודעה בדבר אי קבלתו של המועמד לעבודה יש למסור לא יאוחר מ-14 ימים מהיום שבו אדם אחר התקבל לתפקיד. ההודעות הראשונות אמורות להמסר למועמדים בתוך חודשיים מיום כניסת החוקף לתוקף – כלומר החל מאתמול – 31 במרס.

ההודעה בכתב חייבת לכלול את שם המעסיק ושם המועמד לעבודה, את מועד תחילת הליכי המיון וזהות הגורם שערך אותם (אם אינו המעסיק עצמו), את התפקיד או המשרה שלגביהם נערכו הליכי המיון ואת שמו של שולח ההודעה מטעם המעסיק ותפקידו. החוק אינו דורש הנמקה לדחיית מועמדות.
כיצד יבררו המעסיקים היכן מתגוררים המועמדים?
שני השינויים בחוק – התיקון לעילות האפליה וחובת ההודעה למועמד – מעלים את השאלה כיצד ייתן המעסיק למועמד את ההודעה בכתב שעליו לתת לו, אם הוא אינו יכול לשאול למקום מגוריו?

שליט מדגישה כי הוספת מקום המגורים לעילות האפליה האסרות בחוק אינה כוללת איסור לשאול מועמד לעבודה מה מקום מגוריו – אבל כן מציבה תמרורי אזהרה. "הדילמה של המעסיק כיום היא איזו שאלה להציב למועמד לעבודה ביחס למקום מגוריו כדי שלא ידבק בו חשד לאפליה אם המועמד לא יתקבל", היא מסבירה.

"אם ישאל את המועמד שאלה ישירה: "מה מקום מגוריך?" ומקום המגורים שלו הוא בעיירת פיתוח או בשטחי יהודה ושומרון – דחיית מועמדותו עלולה להעמיד אותו בפני סיכון פוטנציאלי להיחשב כמי שהפלה בשל מקום מגורים ועול ההוכחה כי לא כך הדבר יהיה מונח על כתפיו".

במקום לשאול ישירות למקום המגורים – שליט מציעה לשאול למרחק שבין מקום המגורים של העובד, לבין מקום העבודה. יש סיכוי טוב לכך שבית הדין לעבודה יאשר את השאלה כשאלה רלוונטית ומותרת שאינה מפלה", היא מסבירה. "בנוסף הוא יכול שלא לשאול כלל את המועמד למקום מגוריו, אלא לבקש לתקשר איתו בשלב בחינת המועמדות באמצעות דואר אלקטרוני.

"ההמלצה, אם כן, היא לנקוט במשנה זהירות", היא מוסיפה. "המעסיק הזהיר רשאי לבקש מהמועמד את כתובת מגוריו – ולחלופין הוא יכול גם לאפשר למועמד לבחור את הכתובת אליה יעבירו לו את ההודעות הנדרשות לפי חוק ההודעה לעובד, פיזית או אלקטרונית. בדרך זו המועמד יבחר כרצונו והמעסיק לא יהיה חשוד בכוונה להפלות בין מועמדים לעבודה על בסיס מקום מגורים.

האם דחיית מועמדות של עובד המתגורר הרחק ממקום העבודה ובחר לחשוף את מקום מגוריו – תחשב אפליה אסורה?

"בדיונים בכנסת פרשו את התוספת במספר אופנים: היו כאלה שראו בחוק איסור אפליה רק למקום מגורים כשלעצמו – למשל ישוב בשטחי יהודה ושומרון, והיו כאלה שראו בחוק איסור אפליה למקום מגורים המרוחק לטעמו של המעסיק ממקום העבודה. עצם ריבוי הדעות בכנסת מלמד על קיומו של סיכון לכך שדחיית מועמד משום שמקום מגוריו רחוק ממקום העבודה תיראה כאפליה אסורה".

כיצד נאכפות התוספות הללו לחוק?
"עובד או מועמד לעבודה יכול להגיש תביעה לבית הדין או תלונה למשרד הכלכלה, שיבדוק את התלונה. כמו כן, פקחים של משרד הכלכלה בודקים מעסיקים, גם שלא על בסיס תלונות.

מאמרים שאולי יעניינו אותך

0 תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[fbcomments]